<h1>או"ז הלכ' יבום וקדושין סימן תרי"ד</h1>
<h2>דף כד:</h2>
[א]גתנן [כ"ד ע"ב] הנטען על השפחה ונשתחרר' או על הנכרית ונתגיירה ה"ז לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו פי' לכתחילה לא ישאנה משום לעז שלא יאמרו אמת היה קול ראשון. [ב]גתנן הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו אע"פ שכנס יוציא. אמר רב ובעדים פי' הא דתנן יוציא זה החשוד שכנסה כגון שבאו עדים על קול הראשון שראוה שזינתה, אבל אם לא באו עידי טומאה והוציאה הבעל מחמת זה הקול לכתחילה לא יכנוס אע"ג דאפסקיה אחר לקלא ואם כנס לא יוציא כדשנינן ברייתא דרב ששת. מיתיבי בד"א כשאין לה בנים אבל יש לה בנים לא תצא ואם באו עידי טומאה אפי' יש לה כמה בנים תצא פירש"י בד"א דאם כנס הנטען יוציא כשאין לה בנים מן הראשון. אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא דכי מפקי' לה קא מחזקינן לקלא קמא ועבדי' להו ממזרים. [ואם באו כו'] אלמא אין לה בנים בלא עדים נמי מפקינן. ושנינן דהני מתנייתא רבי הוא דתניא רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר א"ר הואיל ומכוער הדבר תצא רוק למעלה מן הכילה א"ר הואיל ומכוער הדבר תצא מנעלים הפוכים תחת המיטה א"ר הואיל ומכוער הדבר תצא ופירש"י ואיבעית אימא בלא בנים לא נפקא בלא (בנים) [עדים] והני מתנייתא דאמרי' (בפ"ק) [נפקא] ר' אמרינהו דמפיק אשה מבעלה בקול כל דהו. ואסקי' [כ"ה ע"א] הלכתא כותיה דרב בקלא דפסיק פי' דלא מפקינן אשה מבעלה ואם כנסה הנטען מוציאין אותה הימנו אע"ג דיש לה בנים מן הראשון אבל אם היה קלא דפסיק ולא באו עדים והוציאה הבעל מעצמו הרי הנטען לא יכנוס ואם כנס לא יוציא אע"ג דאין לה בנים מן הראשון. [ג]גוהלכתא כותיה דר' בקלא דלא פסיק דאע"ג דליכא עדים מוציאין אותה מבעלה ואם כנס הנטען יוציא [ד]גכשאין לה בנים מן הראשון אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא. [ה]גואם באו עידי טומאה אפי' יש לה כמה בנים תצא זו שיטת רש"י. [ו]גאבל רבי' חננאל זצ"ל פי' דלעולם לא מפקי' אשה מבעלה בעבור שום קול של כיעור אלא עד שיבואו עדים ויעידו שראו כמנהג מנאפים כדגרסי' בהשוכר את הפועלים [צ"א ע"א] ובמסכת מכות פ"ק [ז' ע"א] ורבנן היכי דייני כשמואל דאמר במנאפים משיראו מנהג מנאפים. [ט]גוהא דפסקי' הלכה כרבי בקלא דלא [פסיק] היינו שהוציאה בעלה מעצמו ע"י קלא דלא פסיק הרי נטען לא יכנוס ואם כנס מוציאין מידו אם אין לה בנים מן הנטען אבל יש לה בנים מן הנטען לא תצא אפי' בקלא דלא פסיק. [י]גואם באו עידי טומאה אפי' יש לה כמה בנים מן הנטען תצא מן הנטען (והיכא דאפסקיה אחר לקלא וכנסה הנטען אע"ג דאין לה בנים מן הנטען לא תצא אם לא באו עידי טומאה). [ז]גאבל אם היה קלא דפסיק והוציאה בעלה בעבור האי קלא בהא קיי"ל כרב דאם כנסה הנטען לא תצא אע"ג דאין לה בנים מן הנטען. [ח]גואם באו עידי טומאה אע"ג דיש לה כמה בנים מן הנטען תצא. וכן פיר"ת זצ"ל כל הסוגיא כפר"ח וכן בה"ג מיהו מה שפי' בה"ג דאין מוציאין אשה מבעלה עד שיראה כמכחול בשפופרת הא לא קיימא הכי אלא כשיראו מנהג מנאפים מוציאין אשה מבעלה כדפרי' לעיל.
